פוסט אישי 2

כך נפתח הפוסט בפייסבוק: #פוסט_אישי_עבור_חבריי, אני זורק פה על המקלדת תחושות, בלי ניסיון לסדר אותם יותר מדי. אשמח מאד לתגובות מכל סוג.

אז בלילה היתה במכמש התראה על חדירת מחבל ליישוב. נגמר בלי כלום. עברנו גם את זה.

ומה היום? שבת? לא מרגיש ככה.

מה אני עושה כדי להעביר את הזמן בשפיות?
ממשיך עם קידום הפרוייקט שלי: מעקף - קהילת קוד פתוח ישראלית.
מצאתי חברים שיעזרו באופן מקומי למשימות ספציפיות, אני מקווה שבהמשך אמצא חברים שיצטרפו ממש כשותפים לקידום הפרוייקט.

פעילות נוספת שאני עושה זה לייצא את הרעיון של קהילת מעקף בעולם. המטרה היא שתקום קהילה שלוקחת את הרעיון של הקהילה הישראלית, והיא תהיה קהילה באזור דובר אנגלית. אחרי שתהיה קהילת קוד פתוח אזורית באנגלית, יהיה הרבה יותר קל ליצא את הרעיון הזה החוצה.
הפעילות הזו של הפצת הרעיון בעולם מאפשרת לי תקשורת עם אנשים בעולם שלא נמצאים בתוך הטראומה שלנו. וזה עוזר לי מאד.

כל עזרה לקידום קהילת מעקף תתקבל בברכה.

קשה לחיות עם אי ודאות כל כך גדולה כלפי העתיד.

בכלל הייתי אמור לחפש עבודה. וברור שזה מדאיג להיות מחפש עבודה בסיטואציה הנוכחית. לפחות עברתי הרבה דברים בחיים ואני מבין שגם את זה אני אעבור.

עוד יום עובר עלינו, גם הוא יעבור.

קישור לפוסט בפייסבוק