פוסט אישי 1
גרתי בבני נצרים. ישוב במועצה אזורית אשכול.
אני כבר יודע על חבר טוב, חיים כצמן מחולית, שאיננו איתנו עוד.
את שני הנופלים משלומית אני מכיר בפניהם.
חבר טוב ניצל מהטבח בניר-יצחק.
חבר של המשפחה ניצל מהטבח בבארי.
אני בטוח שאשמע עוד הרבה בשורות טובות ורעות סביב הטבח במועצה אזורית אשכול.
הלב מתפוצץ. הכאב יושב בו כל היום. אני עוד לא מתחיל לעכל את אירועי השבוע האחרון.
דרך ההתמודדות שמצאתי היא להתעסק בקידום מעקף - קהילת קוד פתוח שהקמתי. ככל יכולתי אני מקדם את אתר האינטרנט החדש של הקהילה, שפתחתי בימים האחרונים, וכל פעילות נוספת של הקהילה שאפשר לקדם אני מקדם.
אם מגיעה בקשה לסיוע שקשורה למלחמה, היא כמובן מקבלת עדיפות ופרסום לחברי הקהילה.
מה שקשה לי זה הבדידות.
אני עושה את הפרוייקט הזה לבד, בלי שותפים. וזה קשה עבורי.
אם אתם מכירים אנשים שיהיו מעוניינים להצטרף כשותפים לפרוייקט הזה - יעזור לי מאד. מאחל לכולנו שנדע ימים טובים.
אני שמח שאני יודע שאני מוקף בחברים טובים, למרות שבסופו של דבר במצב הנוכחי, שאני אמור בכלל לחפש עבודה, אני פחות חווה את הסביבה של החברים באופן מיידי ויומיומי.