לָמָּה השילוב בין תורה לחיי המעשה הוא חשוב?

פעם אחת, לפני שנים רבות, הזדמן לי להיפגש עם יהודי כופר, מהסוג החמור ביותר לטעמי. אותו יהודי יקר היה בוגר ישיבת הסדר, הוא הכיר את תורת הרב קוק באופן בסיסי, ואעפ"כ בסופו של דבר בחר לוותר על דרך התורה. האידאולוגיה בה החזיק היתה שעולם הקודש מנותק מעולם החול והחיבור ביניהם הוא שקר, כדרכו של ישעיהו ליבוביץ'.

בעוד אצל רוב החילונים כיום התחושה שלי היא שהגורם המכריע שמרחיק אותם מהיהדות זה הבורות. כלומר אם היו מכירים את היהדות בצורה אמיתית היו מזדרזים להתחבר אליה. אבל אצל היהודי הזה ראיתי משהו שונה, הוא הרי הכיר את העולם היהודי, למד בישיבה, ומדוע עזב?

לכן שאלתי אותו: הרי אתה מכיר את תורת הרב קוק, מדוע אין אתה מאמין שאפשר לחבר בין הקודש והחול?

הוא ענה לי בסיפור.

אחד העילויים בישיבתו, מתמיד עצום שכל השאלות הקשות במהלך הלימוד היו מתנקזות אליו, פנה בסוף הלימודים בישיבת ההסדר ללימודים אקדמיים ועבודה משרדית. לאחר כשנתיים נערך מפגש בוגרים. לא עבר זמן רב מאז למד אותו עילוי בישיבה, הוא לא הלך לעבוד בחוף הים או במקום פריצות אחר, סך הכל שנתיים של לימודים ועבודה משרדית. אבל אחרי השנתיים הללו לא היה שום קשר בין השנים שעשה אותו בחור בישיבה ובין מצבו לאחר שנתיים מחוץ לישיבה.

מכאן למד שותפי לשיחה שהדיבורים בישיבה מאד יפים ומלהיבים, אבל הם כמו פול-גז בניוטרל- נשארים במרחב המצומצם מאד של הישיבה ולא קשורים למציאות. אפילו עבודה משרדית פשוטה מרסקת את העילוי של הישיבה. אז על מה בדיוק הם מדברים שם כשהם רוצים לחבר את הקודש אל החול?

אל בן שיחי לא היה לי מה להשיב. את בחירתו הרעה הוא כבר בחר, ולחזור שוב על ההסברים המפולפלים של הישיבה על כך שגם הנסיגות והכשלונות הם חלק מתהליך הגאולה, זה לא מה שישכנע אותו.

אבל אל עצמי אמרתי שהנושא הזה חייב להיות מטופל. אי אפשר להשאיר את כל מי שלא לומד בישיבה בלי הדרכה תורנית עמוקה ומקיפה. אם לא נברר את הסוגיות המעשיות הללו בצורה מעמיקה, נוכל להמשיך לדבר עוד שנים רבות על האידיאל הגדול של חיבור הקודש והחול, ובטוחים אנו שאכן לבסוף כפי שהועידה לנו ההשגחה האלוקית נזכה להיות ‘ממלכת כהנים וגוי קדוש’. הקודש והחול יתאחדו. אולם אם נברר את הנושא נוכל לקצר את התהליך.

הישיבות עוסקות בהצמחת תלמידי חכמים, וזו המשימה הכי חשובה שיש. אלא שאין זה מבטל את חשיבותן של משימות אחרות, חשובות פחות. אחת המשימות זה להצמיח בעלי-בתים עובדי ד’. התחושה שלי היא שהעיסוק בתחום זה לוקה בחסר. יש עיסוק נרחב בהדרכה לבני הישיבות, אך בחיפוש באוצר החכמה (ספריה ממוחשבת של כ-50,000 ספרים) לא הצלחתי למצוא כמעט חומר כתוב שעוסק בהדרכה למי שאינו בן ישיבה.

במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. אז אשתדל אני לכתוב ולברר.

יהי רצון שיזכנו הקב"ה ויאר עינינו שנזכה ללכת בדרכיו בכל דרכינו, והוא יישר אורחותינו.